האחריות המקצועית של סוכן הביטוח במבחן הפסיקה 

שורה ארוכה של חובות מקצועיות

חוק חוזה הביטוח וחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, מגדירים (לצורכיהם) את סוכן הביטוח כמי שעוסק בתיווך ביטוחים.

אולם פסיקת בתי המשפט, מייחסת לסוכן הביטוח מעמד נכבד, שהוא מעל ומעבר לתיווך גרידא, בכל הנוגע להיווצרות חוזה הביטוח ולמהלכו.

הפסיקה רואה בסוכן, בנוסף להיותו מתווך, גם יועץ, שליח, נאמן, איש-סוד, ועוד. בהתאם לזאת היא גם מטילה עליו שורה ארוכה של חובות מקצועיות הלקוחות מתחומי המשפט החלים על בני אדם המבצעים פעילויות אלה (דיני הרשלנות בייעוץ, דיני השליחות, דיני הנאמנות ועוד).

חובות אלה הוטלו על הסוכן בשני מישורים שהם לעיתים מתנגשים: הן כלפי המבטחת והן כלפי המבוטח. במובן מסוים, הסוכן הוא משרתם של שני אדונים. לא אחת עליו להלך בזהירות בין רצונות ואינטרסים מנוגדים.

זאת ועוד: כדי להגן על המבוטחים, קבעו בתי המשפט כי המבטחת היא זו שחייבת לבחור סוכן מהימן. לכן, הסיכון לכך שהסוכן יהיה רשלן, או יחרוג מסמכויות הכיסוי שהמבטחת העניקה לו, מוטל על המבטחת.

אלא שזו האחרונה רשאית לחזור על סוכן הביטוח. אותו הותירו בתי המשפט חשוף באחריות מוגברת, לתביעות אחריות מקצועית, חריגה מסמכות והפרת נאמנות מצד חברות הביטוח.

חובות מכוח דיני הנזיקין

סוכן הביטוח, ככל בעל מקצוע, חב חובת זהירות כלפי המבוטח (לקוחו של הסוכן) וגם כלפי חברת הביטוח. לפיכך מוטל על הסוכן, בין השאר:-

א. להיות מיומן וזהיר כפי שסוכן סביר ונבון וכשיר לפעול כסוכן ביטוח היה משתמש ונוקט באותן נסיבות.

ב. לתת ייעוץ מקצועי בכל העניינים הרלוונטיים לביטוח, ולא רק בעניינים שהלקוח מפרט בפניו באופן ישיר ומפורט.

חובות מכוח דיני השליחות

חובות מכוח דיני השליחות מוטלות על הסוכן כל אימת שהסוכן משמש שליח במשמעות המשפטית של המילה דהיינו, שליח לפעולות שיש בכוחן לשנות את מצבו המשפטי של המבוטח.

מכוח דיני השליחות מוטלות על הסוכן חובות אלה:

לנהוג כלפי שולחו בנאמנות ולפעול בהתאם להוראותיו;

לגלות לשולחו כל ידיעה ולמסור לו כל מסמך הנוגעים לנושא השליחות ולתת לו דין וחשבון על פעולותיו (לדוגמא: העברה בזמן של דרישת המבטחת לאמצעי מיגון)

להימנע ממצב של נאמנות כפולה וסותרת;

אסור לסוכן להעדיף את טובתו שלו ולקבל טובת הנאה שלא בהסכמתו של השולח;

סוכן הביטוח משמש לעיתים שלוחו של המבוטח ולעיתים שלוחה של המבטחת.

בחמישה תחומים (המשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה הביטוח, כריתת חוזה הביטוח, חובת הגילוי, קבלת דמי ביטוח, וקבלת הודעות מאת המבוטח) קיימת אפילו שליחות סטטוטורית והסוכן נחשב שליחה של המבטחת.

חובות מכוח דיני הפיקוח על דיני ביטוח

איסור על תיאור מטעה

אסור לסוכן ביטוח לתאר תיאור מטעה עסקת ביטוח המוצגת לפני הלקוח או בפרסום לציבור.

איסור מטעה נאסר באופן מפורש בכל הנוגע לשם המבטח או הסוכן, ותקו, הצטיינותו, המוניטין שלו, מצבו הכספי והיקף עסקיו; מהותה של עסקת הביטוח, היקף הכיסוי הביטוחי, הסייגים לו והתנאים המוקדמים לקיומו; משך תקופת הביטוח והאפשרויות שבידי המבוטח או המבטח להפסיקה; דמי הביטוח ותשלומים אחרים שעל המבוטח לשלם, לרבות דמי הביטוח המקסימליים המותרים על פי דין ושיעור הריבית על האשראי שניתן לתשלומם, לפי חישוב שנתי; דמי הביטוח בהשוואה לדמי הביטוח הרגילים או המקובלים או שנדרשו בעבר, לגבי אותו מבטח ולגבי מבטחים אחרים; התאמת תנאי הפוליסה לתנאים שנקבעו או שאושרו על פי דין או לתנאים שנקבעו בדוגמה שצויינה; חוות דעת שנתן אדם לגבי העסקה או לגבי המבטח.

איסור התניית ביטוח

חל איסור על סוכן ביטוח להתנות עשיית ביטוח בענף פלוני בעשיית ביטוח בענף אחר, או בקניית שירות אחר או נכס ממנו או מאדם אחר שהסוכן ציין, אלא אם קיים קשר עסקי סביר בין הביטוח המבוקש לבין קיום התנאי.

איסור פגיעה בנסיבות מיוחדות

חל איסור על סוכן הביטוח לעשות דבר שיש בו משום ניצול מצוקתו של מבוטח, חולשתו השכלית או הגופנית, בורותו, אי ידיעתו את השפה או חוסר נסיונו, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו, הכל כדי לקשור עסקה של ביטוח בתנאים בלתי סבירים או כדי לקבל תמורה העולה על התמורה המקובלת.

חובות בראי הפסיקה

טעות ברישום דגם רכב

חודש לפני סיום תקופת הביטוח גילתה המבטחת כי קוד הרכב שפורט בהצעת הביטוח היה קוד של רכב זול יותר מזה שבוטח בפועל.

המבטחת דרשה, בדיעבד, פרמיה גבוהה יותר מהמבוטח. זה סירב לדרישה והתלונן בפני המפקחת על הביטוח.

המפקחת קבעה כי קוד הרכב נרשם בהצעת הביטוח על ידי סוכן הביטוח, והוא מכוח אחריותו המקצועית, אמור לוודא כי פרט זה יהיה תואם לסוג הרכב לגביו הוא מתווך בעיסקת הביטוח.

(הכרעה בעניין גביית דמי ביטוח במקרה של טעות בקביעת דגם הרכב המבוטח (20.8.00))

סוכן הממלא וחותם על הצעת ביטוח

סוכן הביטוח הבטיח למבוטח פוליסה שתקנה לו תשלום גם במקרה של נכות צמיתה ממחלה.

הסוכן החתים את לקוחו על הצעת ביטוח. את ההצעה העביר לחברת הביטוח איילון.

חברת איילון סירבה לאשר את הביטוח. הסוכן פנה לחברת הביטוח סלע, מילא במו ידיו הצעת ביטוח חדשה שאת פרטיה העתיק מההצעה הקודמת ואף חתם בעצמו על ההצעה החדשה. חברת סלע קיבלה את ההצעה והוציאה פוליסה לביטוח תאונות אישיות.

חודשיים לאחר תחילת הביטוח הסתבר כי המבוטח סובל מגידול ממאיר ומנכות מלאה וצמיתה.

כאשר פנה המבוטח לקבל את תגמולי הביטוח מאת חברת סלע, גילה כי הפוליסה לפי לשונה ותנאיה מכסה נכות צמיתה שמקורה בתאונה בלבד ולא עקב מחלה.

נדהם מהגילוי הגיש המבוטח תביעה נגד סוכנו.

כל השופטים שדנו בעניין היו בדעה כי ניתן על פי חוק הפיקוח על עסקי ביטוח לתבוע פיצויים בנזיקין מסוכן ביטוח שהטעה את לקוחו בתיאור היקף הכיסוי הביטוחי של עסקת הביטוח.

יחד עם זאת קיבלו השופטים את טענתו של הסוכן כי המבוטח הסתיר מחלת לב.

השופטים דחו את טענת המבוטח כי הצעת הביטוח השניה שהוגשה לחברת סלע לא הוצגה בפניו ואינה חתומה על ידו. החוק אינו דורש את חתימת המבוטח על טופס ההצעה לביטוח ואינו דורש שהתשובות תירשמנה בכתב ידו. הדרישה היא שתינתן תשובה בכתב. די בכתב ידו של הסוכן ובלבד שהתשובה באה מפיו של המועמד לביטוח.

סוכן היודע שהלקוח מטעה את המבטחת

המבוטחת ענתה בטופס ההצעה לביטוח תשובה אחת כוזבת, ושניה מעוררת רושם מוטעה.

בית המשפט העליון קבע כי המבוטחת הטעתה את המבטחת.

לפיכך פטר בית המשפט את המבטחת מתשלום תגמולי ביטוח, עבור שריפה, שפרצה במפעל המבוטחת.

המבוטחת פנתה בתביעה נגד סוכן הביטוח שלה. טענתה הייתה שהסוכן, גרם להפסד תגמולי הביטוח שהרי הוא, בכתב ידו, מילא את טופס הצעת הביטוח.

בית המשפט המחוזי בתל אביב האמין לגרסתו של הסוכן דווקא. הוא דחה את עדות המבוטחת לפיה טופס ההצעה נחתם בלנקו וקבע שאמנם את ההצעה מילא הסוכן בכתב ידו, אך זאת תוך כדי ישיבה ושיחה עם מבוטחיו על הפרטים שבה.

יחד עם זאת, נקבע כי הסוכן אחראי להטעיה של המבוטח. אכן, סוכן ביטוח הממלא הצעת ביטוח עבור לקוחו פטור אם הלקוח מטעה אותו או מסתיר ממנו עובדות.

שונה המצב כאשר הסוכן, כפי שהיה הסוכן במקרה זה, בקיא בכל פרטי הענין ובוחר את נוסח התשובות והפרטים הכלולים בהן. זאת אפילו שהלקוח היה שותף במודע להטעיה.

סוכן שבידיו מידע מעבר לנשאל בהצעת הביטוח

סוכן הביטוח ידע על לקוחו עובדות מעבר לאלו שעליהן נדרש לתת פרטים בהצעת הביטוח.

כך למשל ידע הסוכן על תביעות שהגיש המבוטח למבטחיו הקודמים שש שנים לפני מילוי ההצעה הנוכחית. בהצעה נדרש להתייחס אך ורק לחמש השנים האחרונות.

כמו כן ידע הסוכן שחברת ביטוח קודמת הייתה מעונינת להפסיק את קשריה עם המבוטח. המבוטח הקדים והביא להפסקת הקשר מיוזמתו. בהצעה נשאל המבוטח אם מבטח כלשהו ביטל בעבר ביטוח שלו והסוכן ענה בשם לקוחו בשלילה.

המבוטח שילם בעבר השתתפות עצמית גבוהה ועל כך לא נשאל כלל בהצעת הביטוח.

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי בתשובות שניתנו למבטחת בהצעת הביטוח (באמצעות הסוכן) קיים המבוטח את חובת הגילוי. אין המבטח רשאי לצפות שהמבוטח ייתן מידע למבטחו מעבר לשאלות המוצבות בפניו בהצעת הביטוח.

יחד עם זאת, קבע השופט, היחסים שבין הסוכן לחברת הביטוח, אינם מצומצמים לגבולותיה של הצעת הביטוח. אמנם הסוכן אינו חייב לחפש אחר ידיעות או מסמכים, אך אם אלו מגיעים לידיו עליו למסור אותם לחברה, גם אם זו אינה שואלת עליהם בהצעת הביטוח.

בסופו של דבר, חייב השופט את המבטחת לשלם למבוטח את תגמולי הביטוח, אך חייב את הסוכן להחזיר למבטחת את התגמולים שזו שילמה למבוטח.

מכירת כיסוי שאין לו ערך

זוג צעיר רכש רכב וניגש לסוכן ביטוח כדי שיבטח אותו. הסוכן לא שאל את בני הזוג לגילם. בטופס ההצעה הוסיף הסוכן מיוזמתו את המילים "זוג מעל 24". המבטחת הוציאה פוליסה עם הגבלת גיל. לרכב נגרם נזק בתאונה והמבטחת סירבה לכסותו.

בית משפט השלום בירושלים קבע כי אין כל הגיון בכך שמבוטחים יסכימו כי תונפק עבורם פוליסת ביטוח מקיף שאין לה כל ערך.

יחד עם זאת, הבהיר השופט, לא ניתן להתעלם מהעובדה, כי בני הזוג לא עיינו בפוליסה אותה קיבלו לידיהם.

לפיכך, בסוף הדיון, הטיל השופט אחריות ל - 75% מהנזק על הסוכן וחברת הביטוח, וקבע כי ביתרת עשרים וחמשת האחוזים על בני הזוג לשאת בעצמם.

סוכן ביטוח שהודה ברשלנותו

סוכן הביטוח לא העביר למבוטח את דרישת המבטחת להתקין רב בריח ברכבו. הרכב נגנב והמבטחת סירבה לשלם את תגמולי הביטוח. יחד עם זאת, בסופו של דבר, הצליח הסוכן לשכנע את חברת הביטוח לשלם למבוטח סכום חלקי כלשהו בגין גניבת הרכב.

המבוטח חתם על כתב קבלה ושחרור ביחס לסכום החלקי. זאת לאור דברי הסוכן שהודה ברשלנותו והבטיח למבוטח כי יוכל להיפרע בגין יתרת הסכום של שווי הרכב ממנו ומחברת הביטוח איילון שביטחה אותו בביטוח אחריות מקצועית.

בית משפט השלום בחיפה קבע כי "אין זה מתקבל על הדעת שאדם יהיה רחב לב כלפי חברו, כאשר ידוע לו או כך הוא חושב כי הכסף לא יצא מכיסו אלא מכיסה של חברת ביטוח, אשר הוא לא טורח לידע אותה בנוגע לנסיבות ולא נותן לה את האפשרות להתגונן מפני תביעה כזאת".

יחד עם זאת, ממשיך השופט וקובע, האיחור במתן ההודעה והודאת הסוכן ברשלנותו, אינם מבטלים את תוקף הפוליסה. כל שניתן לומר הוא כי בעקבות כך גדלה חבותה של איילון.

לפיכך, פוסק השופט, על איילון לשאת רק במחצית יתרת סכום שווי הרכב. במחצית השנייה חוייב הסוכן.

סוכן ביטוח (חתם) המסלק תביעות

בעלי חנות לסרטי וידאו ביטחו את חנותם באמצעות סוכנות ביטוח.

הסוכנות שלחה סוקר אל חנות הוידאו. זה המליץ על התקנת גלאי נפח. אמצעי ההגנה שופרו כהמלצת הסוקר.

בחנותם של המבוטחים בוצעה פריצה.

סוכנות שור שלחה לחנות הוידאו שמאי וחוקר, הללו אמדו, בדקו וערכו דוחו"ת.

לאחר כל אלה ביצעה הסוכנות תפנית בעמדתה והודיעה למבוטחים כי בעצם מעולם לא הוצאה פוליסת ביטוח בחברת ביטוח.

בבית משפט השלום בתל-אביב טענה הסוכנות כי אין היא חברת ביטוח, אלא רק סוכנות ביטוח וככזו אין היא חייבת בתשלום תגמולי ביטוח.

בבית המשפט התברר כי הסוכנות שמשה חתם של מספר חברות ביטוח והוציאה בעצמה פוליסות ביטוח למבוטחים. היא נהגה לגבות תשלומים מסוכני ביטוח משנה, בדרך בה חברת ביטוח גובה תשלומים מסוכניה ולבצע תשלומים למבוטחים עבור תביעות ביטוח. היא קיבלה הצעות ביטוח, שלחה סוקרים, דרשה ביצוע הגנות והבטיחה כיסוי ביטוחי תקף עם ביצוע הגנות אלו.

התמונה העולה מעובדות אלו, פסקה השופטת, היא כי הסוכנות מתפקדת כחברת ביטוח לכל דבר, ככזו נטלה על עצמה התחייבות לתת כיסוי ביטוחי לחנות הוידאו ואין זה משנה כלל שפוליסה בחברת ביטוח לא הוצאה מעולם.

הסוכנות חויבה לפיכך לשלם לבעלי החנות את נזקי הפריצה כאילו היא חברת ביטוח.

מסמך 281